ינאי נולד בצפת ביום א' בחשוון תשנ"ה (6.10.1994), ילד שלישי להוריו אברהם ואורלי ואח לנתאי, יערי וחנן.
כשהיה ינאי בן שנה עברה המשפחה ליישוב מעלה מכמש בחבל בנימין. את לימודי התיכון התחיל בישיבת מטה בנימין בישוב בית אל ולאחר מכן המשיך בתיכון ערב ג'ינוגלי בירושלים.
לאחר לימודי התיכון בחר ינאי להמשיך את דרכו במכינת ידידיה בה למד שנה וחצי. במהלך לימודיו במכינה בלטו בינאי שתי תכונות עיקריות - האחת היתה החיוך הניצחי שלו והחברתיות הבלתי ניגמרת, השניה היתה חיפוש האמת - ינאי לא התפשר ולא ויתר עד שקיבל תשובות שיישבו את דעתו, והתישבו על ליבו.
באמצע שנה ב', לפני גיוסו לצה"ל התחתן ינאי עם יעל וכעבור חודשיים התגייס לצבא והשתבץ בגדוד 50 בחטיבת הנח"ל. למרות היותו נשוי, ינאי לא ביקש הקלות והמשיך להיות לוחם מן המנין בפלוגה המסייעת גם כאשר נולדה לו ביתו נטע.
בשבוע האחרון לחייו היה ינאי בחופשת "רגילה" מן הצבא. ינאי יעל ונטע ניצלו את החופשה לטיולים ולזמן איכות משפחתי, שכל כך היה חסר להם במהלך השרות הקרבי.
ביום חמישי י' באדר א' תשע"ו (18.2.2016) בעודם עורכים קניות לקראת שבת בסניף רמי לוי ב, נשמעה לפתע צעקה, יעל באינסטינקט אימהי התכופפה להגן על נטע התינוקת וכשהרימה את עיניה ינאי כבר לא היה שם הוא רץ לסייע, ולהילחם במחבלים, כזה היה ינאי לא היה מסוגל לעמוד מנגד, השאיר את אשתו ובתו ורץ להציל אחרים, שמה תפסה אותו ידם השפלה של הרוצחים, שדקרו אותו, מאחור.
ערכים אלו של ערבות הדדית, של סיוע ונתינה לאחרים הם אלו שליוו את ינאי ויעל בכל צומת בחייהם. כמו שאמרה יעל בלוויה "אני יודעת שאם לא היית הולך לעזור, אולי עוד היית איתי, אבל אם לא היית הולך, לא היית ינאי שכל כך אהבתי, ינאי שבו התאהבתי, כזה היית..."

מתוך הכאב הגדול של המשפחה, שלנו כמכינה וכעם, אנו נמשיך ונדגיש את הרוח המיוחדת של העם שלנו, את הערבות, הרעות, החתירה למגע ולניצחון, ונזכה במהרה לקיים את
 דבריו הניצחיים של דוד המלך לזכרו - "המה כרעו ונפלו, ואנחנו קמנו ונתעודד".
על מעשה זה הוענק לינאי צל"ש אלוף פיקוד המרכז.